#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. להלכה האם יש יד לקידושין פאה וצדקה ובית הכסא, ומדוע? 	"כתב הר""ן שלענין הלכה בקידושין נקטינן לחומרא שיש יד דכיון דבעיין לא איפשיטא הוה ליה ספיקא דאורייתא ולחומרא.<br>ובפאה וצדקה כתב הרמב""ן דיש יד לצדקה, ופי' הר""ן שהוא משום דקאמרינן אם תמצא לומר שיש יד לצדקה, ועל דרך הרמב""ם שפוסק בכל מקום כאם תמצא לומר. עוד כתבו הרמב""ן והרשב""א דאזלינן לחומרא כיון דסלקו בתיקו וספיקא דאיסורא לחומרא. והר""ן כתב דספיקא דממון עניים לא מקרי ספיקא דאיסורא אלא ספיקא דממונא ולקולא.<br>ולגבי בית הכסא דאפי' אם תמצי לומר זימון מועיל לא מועיל אלא מדרבנן והוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא."	נדרים ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. מדוע נדהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו ומה הדין אם התירו שלא בפניו? 	"כתב הר""ן דכיון דבפניו נדהו אלים נדוייה ולא מיעקר אלא בפניו. ולא נהירא, אלא טעמא דמילתא משום חשדא דאי מתירין לו שלא בפניו פעמים שיתירוהו והמנודה לא ידע וכשלא ינהגו בו נידוי יבוא לחשדא, אבל כשנדהו שלא בפניו ליכא חשדא שאף הוא סובר שמא התירוהו שלא בפניו כשם שנדוהו שלא בפניו. ולפי זה כל שהודיעוהו דליכא חשדא מתירין לו שלא בפניו, וכל שהתירוהו נמי אע""פ שלא הודיעוהו מותר בדיעבד."	נדרים ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. אלו ארבעה חשובים כמת ומנין ידעה הגמ' מה קרה לדתן ואבירם מדכתיב כי מתו כל האנשים? 	"ארבעה חשובים כמת עני וסומא ומצורע ומי שאין לו בנים. ואין לומר שנסתמו דהא כתיב במחלוקתו של קרח העיני האנשים ההם תנקר. ואין לומר שהיו מצורעים דהא כתיב בקרב כל ישראל, וליכא למימר שנתרפאו במתן תורה דהא אמרינן שחזרו למומן במעשה העגל. ואין לומר שמשום שלא היה להם בנים אמר כי מתו דא""כ היכי א""ל מפני זה שוב מצרימה וכי מפני שלא היה להם בנים לא היו נשמעים למלכות להלשינו אל פרעה, אלא ודאי מפני שירדו מנכסיהם ולא היו דבריהם נשמעים."	נדרים ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. כיצד נאמר בסוגיין שנידוי של המוציא שם שמים לבטלה מותר לאלתר הרי נאמר במועד קטן שנידוי מחמת אפקרותא אינו מותר עד לאחר שלושים? 	"כתב הר""ן שהתוספות תירצו דשאני הכא שנדוי זה אינו אלא לאיים עליו שלא יזכיר עוד שם שמים לבטלה ולא דמי לאפקרותא. אבל לדעת הרי""ף והרמב""ם זו מחלוקת הסוגיות ופסקו כסוגיין."	נדרים ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. א""ר גידל אמר רב תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמו. מה החידוש והאם מיפר בכל ענין שנדה את עצמו? "	"דמהו דתימא אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, קמ""ל. כתב הר""ן שלרשב""א מתיר לעצמו דוקא היכא דלא הוי בר נידוי כגון מר זוטרא חסידא שהיה מנדה עצמו כשבא לנדות ת""ח, אבל כשנדה עצמו על דבר שהיה חייב עליו נדוי לא כל הימנו להתיר עצמו. ולרמב""ם בכל ענין שנדה את עצמו מיפר לעצמו."	נדרים ז:		
